התכנים וסדר המפגשים כוללים אינטייק עם ההורים, היכרות, בניית חוזה עבודה, בירור ציפיות והעברת ראיון קליני ושאלונים למצב הנפשי של הפונים.
בפגישות הראשונות מושם דגש על פיתוח מודעות עצמית רגשית- בתפקיד הרגשות, זיהוי ושיום רגשות, הרחבת מנעד הרגשות והרגשות המעורבים. רגשות לא מווסתים הם לעיתים הסיבה שבגינה התלמידים הגיעו לטיפול. זו הבעיה שמציקה להם או לסביבתם. בשלב זה, הילדים ייחשפו לטווח הרגשות, לרגשות מעורבים ולתפקיד הרגשות.
המפגשים שלאחר מכן עוסקים בזיהוי תחושות גופניות וחיבור לרגשות, תחושות כסימן מקדים, תחושות כדרך להרגעה. המפגש יעסוק בזיהוי תחושות גוף, חיבור לרגש, הבחנה בין רגש לתחושה וזיהוי תחושות גוף כסימן לרגש.
בנוסף, נקנה מיומנויות הנעזרות בתחושות גופניות כדרך להרגעה והרפייה. מספר פגישות מרכזיות מתמקדות בהצגת המודל הקוגניטיבי: מודל מחשבה - רגש - התנהגות, מחשבות אוטומטיות ומלכודות חשיבה, מחשבות מתווכות והפרכת מחשבות.
לאחר הרחבה והעמקה בתחום הפיזיולוגי וקישורו לרגשות, נושא הפגישות הוא המחשבות. המטופלים ילמדו לזהות מחשבות אוטומטיות, להכיר מלכודות חשיבה, למצוא דרכים להפריך מחשבות ולפתח כלים לשינוי ו/או קבלה של מחשבות.
לקראת סיום עוסקים בהיכרות מעמיקה עם הרגשות השונים, מצבים מעוררי רגש ואיתור מקורות לתמיכה רגשית. הפגישות עוסקות במיפוי ומעמיקות בכל רגש בנפרד על פי צרכי המטופלים. בעבודה מניעתית נבחנים מצבי סכנה המובילים לרגש לא מווסת. בנוסף, ייעשה חיבור למקורות כוח בהם ניתן להיעזר במצבי קושי.
במפגשים מושם דגש על דינאמיקה של רגשות: עוצמה, משך, מהירות תגובה ותנודתיות. כמו כן, בדרכי הביטוי של הרגש: נבדיל בין רגשות ראשוניים ושניוניים, בין רגשות שקל לבטא ורגשות שקשה לבטא ונחפש דרכים הולמות לבטא את הרגשות הקשים.
כאמור לעיל, בהתאם לצורך מתקיימות הדרכות הורים ומועברים שאלונים לסיום הטיפול ופרידה ומתן המלצות להמשך.